תשמעו, אתם צריכים להבין משהו על ה-WSOP Main Event, טוב? זה החלום המזוין. הגדול מכולם. הדבר שאתם צופים בו בטלוויזיה בזמן שאתם אוכלים פיצה קרה וחושבים, כן, גם אני יכול לעשות את זה. ואז אתם רואים את המספרים, המספרים הטיפשיים והיפים, ונזכרים שאתם חמור שפעם קרא לאול-אין עם זוג אמצעי כי "הייתה לו תחושה". אז כששמעתי את החדשות על ה-WSOP Main Event השנה ששובר שיאים, פשוט ישבתי כאן ליד שולחן המטבח, בהתה בספל הקפה הסדוק הזה שהאקסית שלי נתנה לי, והרגשתי… אני לא יודע. תערובת מוזרה של יראת כבוד ובושה עמוקה ואישית. כי כמובן שזה קרה. כמובן שזה ענק. ואני כאן, עם שלושה דולר ושבעים וחמישה סנט בחשבון הפוקר סטארס שלי, מנסה להבין אם אני יכול להרשות לעצמי בירה.

ברצינות, שדה של 10,112 נרשמים. עשרת אלפים מאה ושנים עשר אנשים. אתם בכלל יכולים לדמיין את זה? זה כאילו כל העיר שלי החליטה לשחק פוקר, ואז עוד חמש ערים הצטרפו. קופת הפרסים היא תשעים וארבעה מיליון דולר. תשעים. וארבע. מיליון. אני הולך להגיד את זה שוב כי המוח שלי לא מסוגל לעבד את זה. תשעים וארבעה מיליון דולר. לטורניר אחד. שפכתי קפה על מכנסי הטרנינג שלי סתם מלהקליד את זה. המנצח מקבל שמונה עשרה נקודה שמונה מיליון. בנאדם, בשביל שמונה עשרה מיליון, הייתי נותן לכל שולחן הגמר לתת לי אגרוף בזרוע. חזק. לא הייתי אפילו מצמץ. הייתי מודה להם. אנחנו מדברים כאן על ה-WSOP Main Event, השיא המוחלט, וזה פשוט התנפח לתוך… ערפילית פיננסית שאני אפילו לא מסוגל להבין.

למה השיא הזה של ה-WSOP Main Event כואב לי בנשמה

טוב, אז כאן מתחילה שנאת העצמי. הם שברו את השיא. השיא של 2023, 10,043 נרשמים, נעלם. פוף. היסטוריה. וחלק ממני שמח באמת בשביל הפוקר, אתם יודעים? המשחק פורח. הוא פופולרי. יותר שחקנים מתמיד. זה טוב! אבל החלק השני שלי, זה שגורס משחקי Sit and Go ב-5 דולר תחת השם "FlopTrashPanda" כבר חמש שנים, מרגיש לגמרי מאחור. זה כבר לא הפוקר שלי. הפוקר שלי הוא להפסיד Buy-In של 20 דולר כי מישהו בשם "RiverGod77" משלים דרו של שני אאוטים על הריבר. ה-WSOP Main Event הזה הוא יקום אחר לגמרי. זה כמו לצפות באולימפיאדה מהספה בזמן שאתם לא בכושר ואוכלים חטיפי גבינה. אתם מעריכים את הספורטאיות, אבל זה רק מדגיש את המצב העלוב שלכם עצמכם.

אני חושב על איך נראים 10,112 אנשים. הרעש. החום מכל הגופים האלה. הלחץ. אני נלחץ כשהחתול שלי צופה בי משחק אונליין. אני לא יכול לדמיין לשבת ב-Brasilia Room עם אלפי עיניים סביב, מיליונים על הכף. והחלק המטורף? מישהו בים העצום הזה של אנשים הולך לנצח בזה. איזה בחור או בחורה אקראיים, אולי מישהו שהעפיל אונליין במאה דולר, הולך להפוך למולטי-מיליונר תוך רגע. זה כנראה לא יהיה איזה פרו מפורסם. זה יהיה איזה רואה חשבון מאוהיו בשם גרג שפשוט התמזל לו מזלו שבועיים ברצף. וכל הכבוד לגרג! ברצינות. אבל גם, לך תזדיין, גרג. אני מקווה שתקנה סירה ממש יפה.

זה פשוט גורם לכישלונות שלי להרגיש… גדולים יותר. כאילו, החלום לא היה רק חלום, הוא היה משהו אמיתי ומוחשי ש-10,112 אנשים רדפו אחריו הקיץ הזה, ואני לא הייתי אחד מהם. הייתה לי תירוץ, כמובן. תמיד יש לי. "הטיסה לווגאס יקרה". "אין לי את ה-Buy-In של 10 אלף". "החולצה המזלית שלי בכביסה". עלוב. האמת היא שפחדתי. פחדתי מהגודל, פחדתי מלהיכשל על הבמה הזו, פחדתי מלהגיע לבועה ולהצטרך לספר לאנשים שלא הגעתי לכסף. אז נשארתי בבית. ועכשיו ה-WSOP Main Event הוא החיה ההיסטורית ושוברת השיאים הזו, ואני צופה מהצד. שוב.

הטעם המר של שיא שנשבר

אל תבינו אותי לא נכון, אני אצפה בסיקור. אני אעקוב אחרי זה ב-PokerNews כמו פאן אובססיבי. אני אנתח ידיים ואצעק על המסך כשמישהו עושה Fold גרוע. אבל זה ירגיש שונה השנה. המספר הזה, 10,112, הולך לרחף מעל הכל. זו אנדרטה לבריאות המשחק, ותזכורת לפחדנות שלי עצמי. בכל פעם שהם יזכירו את השדה שובר השיאים, אני כנראה אלגום מהבירה הזולה שלי ואמלמל משהו לא נעים על הסירה העתידית של גרג רואה החשבון.

ומה זה אומר לגבי השנה הבאה? נראה 11,000? 12,000? מתי זה נעצר? ל-WSOP יהיה צריך כוכב לכת גדול יותר, לא רק חדר גדול יותר. זה מדהים. זה גם קצת מפחיד. ה-WSOP Main Event הופך פחות לטורניר ויותר לתופעה חברתית. הגרלה תרבותית עם קלפים. ואני נמצא מחוץ לחבל הקטיפה, לוחץ את הפנים שלי אל הזכוכית, מחזיק את ספל הקפה הריק שלי.

אולי זה הלקח, אם כי. אולי הגודל העצום פשוט אמור לעורר בכם השראה. לטלטל אתכם מהשאננות. לגרום לכם לחסוך, לקחת את הזריקה, להיות חלק מהשיא הבא. או שאולי זה פשוט אמור לגרום לכם להרגיש קטנים, כדי שתישארו בהימורים המיקרוסקופיים שלכם ותפסיקו לחלום גדול מדי. לעזאזל, אני לא יודע. כל מה שאני יודע זה שהם עשו את זה. הם שברו את השיא המזוין. ה-WSOP Main Event רשמית גדול מתמיד. ואני יושב במטבח שלי, עם שולחן דביק וראש מלא חרטות, תוהה אם כדאי לי לטעון מחדש את ה-3.75 דולר האחרונים שלי ולנסות לזכות בגרסה העלובה שלי לצמיד. כנראה שלא. אני חושב שאני פשוט אקח עוד בירה. אתם רוצים אחת?